ראיון עם שירה ושיר מ״דה נסט״ | עיצוב, השראה ואימהות

איך הייתן מגדירות את עצמכן כנשים וכאמהות במשפט אחד?

שירה: נשים ואימהות שמנסות להחזיק הכול, וברגישות: גם בית, גם אימהות, גם זוגיות, גם קריירה- אבל עם תשומת לב גדולה גם לעצמנו, לרצונות שלנו ולהגשמה העצמית שלנו.

שיר: אני חושבת ששתינו אמהות מאוד מסורות שיעשו הכל בשביל הילדים שלהן ועם זאת לעולם לא יוותרו על עצמן, ובעיני זה בדיוק מה שמאפשר לנו להיות אמהות טובות. 


איזה זיכרון ילדות שלכן הייתן רוצות להעניק לילדים שלכן?

שיר: אצלי זה לא זיכרון ספציפי אלא החוויה שהייתה לי בבית שבו גדלתי- בית שמח, פתוח, חם ואוהב ותחושה של גאווה, גיבוי ותמיכה מלאה שקיבלתי מההורים שלי שאני אישית מרגישה שהטמיעו בי ביטחון שמלווה אותי עד היום וארצה להעביר הלאה גם לילדים שלי. 

שירה: אני הייתי רוצה שהילדים שלי יזכרו בית חם ונעים, כזה שתמיד מרגיש בטוח וכיף להיות בו ולחזור אליו. בית עם הרבה אהבה, חיבוקים, טיולים, רגעים קטנים של יחד, ושגם בתוך השגרה יש בו קסם. אני חושבת שהזיכרונות הכי חזקים בסוף לא מגיעים מדברים גדולים, אלא מהתחושה- הורה שנוכח באמת, צחוקים בבית, מוזיקה, אוכל, טקסים קטנים, והרגשה שרואים אותך. הייתי רוצה שהם יגדלו עם תחושת ביטחון, אבל גם עם סקרנות, חופש וזיכרונות של ילדות שמחה ואוהבת. 

מהו הפריט האהוב עליכן בבית, כזה שאתן מרגישות שמשקף את האישיות שלכן?

שיר: שאלה מאתגרת! הדבר הראשון שעולה לי לראש אלה ספרי לימוד הרפואה של סבא שלי שמונחים אצלנו בקונסולה בסלון, הם ספרי וינטג׳ עבי כרס באנגלית עם כריכות בכמה מיני צבעים מהממים. לא הייתי אומרת שהם משקפים את האופי שלי אבל בהחלט יש להם ערך סנטימנטלי מאוד גבוה אצלי, גם בגלל המשמעות שלהם וגם כי יש לי חיבה לחפצים עם נינוח של פעם, תמיד אתקשה לשחרר כאלה. 

שירה: יש לי מנורת מורנו וינטאג׳ מקורית משנות ה50, אחד הפריטים הכי יפים ומיוחדים שיש לי בבית. אני ממש אוהבת לערבב בין סגנונות עיצוב שונים, וינטאג׳ ואיקאה, זול ויקר.. לפני 3 שנים אמא שלי יצאה לפנסיה מוקדמת ומאז היא עושה קרמיקה, וגם הכלים והיצירות שלה נמצאות ברחבי הבית שזה ממש פיסים מיוחדים שאין לאף אחד.

 

עולם הטקסטיל הוא לב הבית – אילו בדים, מרקמים או הדפסים גורמים לכן להרגיש בבית?איך אתן מצליחות לשמור על הבית "מעוצב" כשיש ילדים וצעצועים בכל פינה? יש לכן איזה "טריק" לארגון?

שירה: אני בן אדם שמאוד חשוב לו סדר בבית, אני באמת לא מסוגלת להרגיש טוב כשהבית מבולגן, אז עם הזמן מצאתי דרך לשלב בין בית שחיים בו באמת לבין בית שעדיין מרגיש רגוע ונעים בעיניים. אני מאוד מתחברת לגישה המונטיסורית, שבאה ליידי ביטוי גם בחינוך אבל גם בעיצוב- אני משתדלת לבחור פחות אבל מדויק, צעצועים שמעודדים משחק ודמיון, הרבה חומרים טבעיים, צבעים רגועים ופחות עומס וגירויים.ברור שבסוף יש גם צעצועי פלסטיק, מתנות ודברים שרובי אוהבת, ואני ממש לא מנסה לייצר בית “מושלם״, כן חשוב לי שלכל דבר יהיה מקום- הרבה סלסלות, קופסאות ופתרונות אחסון שגם עושים סדר וגם נראים טוב בתוך הבית. אני באמת מאמינה שכשלילדים יש יותר מדי צעצועים ועומס ויזואלי, זה לפעמים דווקא פוגע באיכות המשחק וברוגע של כל הבית.

שיר: אני מאוד אוהבת מרקמים אבל די בררנית בפרינטים אז כשזה נוגע אליי זה בד״כ מסתכם בחלק, ובדיוק בגלל זה אני כל כך נהנית מלקנות לילדים (לא שאני מכירה אמא שלא)- זה עולם שלם שלא נגמר שהכל יפה וקסום בו ושם אני מרשה לעצמי יותר ״להתפרע״ מבחינת פטרנים וצבעים כי זה מהמם בעיני. זה משהו שאני ממש אוהבת בתקופת הניובורן- כל הפטרנים המתוקים של השמיכות, המצעים, הטטרות והבגדים פשוט עושים כיף בעיניים וגם בלב. 

כשאתן רוכשות מוצר חדש לתינוק או לבית, מה הופך אותו מבחינתכן מ"עוד מוצר" לפריט שהוא MUST?

שירה: שתינו באות מעולמות האומנות והעיצוב, אני עשיתי תואר ראשון בעיצוב אופנה בשנקר ואין ספק שעיצוב ואסתטיקה חשובים לי, לצד זה אני גם אמא שצריכה פרקטיות בחיים, ולכן מוצר שהוא גם מבחינה עיצובית קולע לטעם שלי וגם מצליח להיות פרקטי מאוד- הוא מבחינתי מוצר מנצח. 

שיר: גם מבחינתי זה השילוב של האסתטיקה והפרקטיות. לרוב האסתטיקה חשובה לי באותה מידה של הפרקטיות (ולפעמים גם יותר- תלוי באיזה מוצר מדובר כמובן). גם המחיר הוא פקטור כמובן, זה כבר תלוי בחשיבות של המוצר מבחינת השימוש היום יומי. תמיד חשוב לי שהמוצר יהיה value for money, זאת אומרת שאין לי בעיה לשלם יותר על פריט מסוים אבל רק כשאני מרגישה שבאמת יש לזה הצדקה מבחינת האסתטיקה, האיכות וכו׳ לעומת מוצרים אחרים.

מאיפה מגיעה ההשראה שלכן ליצירת תוכן לעמוד שלכן?

שיר: מהחיים עצמם כמובן. אנחנו רואות בדה נסט מגזין להיריון לידה ואמהות ואנחנו תמיד מרגישות שכשהתוכן מגיע ממה שאנחנו חוות בחיי היום יום שלנו אנחנו מצליחות להביא אותו לעמוד עם ערך מוסף ויותר חשוב בצורה הכי אמיתית ומדויקת.

שירה: יש גם הרבה פעמים שההשראה מגיעה מהצורך האישי שלנו במידע וידע שאנחנו מתקשות למצוא או להבין בעצמנו. וכמובן מהקהילה שלנו, הפוסטים הכי טובים שלנו הגיעו מבקשות ושאלות של בנות. 


איך נראה רגע ה"Me-Time" שלכן בתוך שבוע עמוס?

שיר: אני מרגישה שזמן לעצמי זה שמתאפשר בשגרה הנוכחית שלי וזה לא מובן מאליו עבורי בכלל. אימונים זה משהו שאני מקפידה עליו ואני מרגישה שעושה לי ממש טוב, ג׳ל כל שלושה שבועות זה מאסט וכמובן לנקות את הראש בסוף היום עם סדרת טראש או קומדיה רומנטית, טייקאווי שווה ויין (וכמובן גלידה לקינוח) שזה משהו שלדעתי לעולם לא יהיה דבר יותר כיף ממנו.

שירה: אצלי זה חד משמעית ערב לבד מול סדרה עם טייקאווי טעים. אני מתה על סדרות מתח אבל פחדנית ברמות ויש לי קטע שאני אוהבת לראות קודם איך הפרק נגמר ורק אז לחזור לראות אותו 😂 זה מוזר אני יודעת (וזה משהו שירון לא נותן לי לעשות כשאני רואה ביחד איתו).